העולם בנוי מאנשים,
חלקם טיפשים, חלקם חכמים.
החכמים שותקים וטיפשים מדברים,
את הידע שלהם לאחרים מעבירים.
מה לעשות ומה לא,
למי להאמין ולמי לא.
איזה חוק לביצוע ואיזה על הנייר,
מה לשים בפח ומה למגירה.
יש לזה יתרון אבל גם חיסרון,
יתרון בהקשבה וחיסרון בביצוע,
לקחים בתנור מקולקל אופים
ולכן, כך החוקים אצלנו נראים.
ה ת ל ב ט ו ת
אתה אומר …
אני אוהב אותך.
אז למה דרכנו לא נפגשות.
אתה אומר…
אני אוהב אותך.
אז למה כל משפט מתחיל בקללות.
אתה אומר…
אני אוהב אותך.
אז למה הפסקת לחבק אותי?
אתה אומר…
אני אוהב אותך.
אז? למה ולמה ועוד למה?
שיר הוא אהבה
שיר הוא תקווה…
מילים הם צבעים
וסיפור הוא תמונה.
אנשי העולם
אנשי התקווה
תקוות האהבה
היא תקוות השלום.
אז בואו נפצח בשיר
שישמעו כולם,
וגם אלה שלא מאמינים
במקום רובים ישתמשו במילים.
כי למילים יש עוצמה
כי למילים יש משמעות…
כאשר מילת השיר
חודרת ללב במקום הכדור.
האם ידעת ששמש שוקעת
ואת נרדמת, אני מלטף
את שערותיך בדמיוני…
האם ידעת?
האם ידעת שירח
מעיר את פנייך
אני מנשק אותך בדמיוני…
האם ידעת?
ואת ישנה, רחוק ממני
וגופך כה קרוב אלי,
ועליך רק כותונת דקה.
האם ידעת?
ובשנתך אני מביט בך
מנסה לקלוט את מבטך,
מבקש את רשותך…
רק לאהוב אותך.
אתה מדבר עלי תמיד מגבוה
נותן פקודות ולא מקשיב
את עצמך תעריכי יותר מתמיד,
כי רק כך יישארו אתך לתמיד.
ואם תמצאי את עצמך שותקת…
תזכרי- תצאי מזה יותר מחוזקת.
דעי, רק דבר אחד מנצח כוח
והוא… עבודה עם הרבה מוח.
מי שמסתכל עליך מגבוה
בזה שהולך עושה לך טובה.
ברגעים קשים תפגיני איפוק
ומהר מאוד יגיעה סיפוק.
זה ששינית את התנהגותך
לא מצביעה על חולשתך.
אולי דיברת דברי חוכמה
מרוב מילים אף אחד לא שמע
לא בכל קונכייה נמצאת הפנינה
תדאגי שכזאת תהיה המילה.
